החלטה בתיק ס"ע 18292-05-10

1.         בפנינו בקשה לעיכוב ביצוע, לאור ערעור שהוגש על פסק הדין שניתן בתיק זה (להלן:" הבקשה"). בהתאם להחלטה שניתנה, הגיש המשיב את תגובתו לבקשה (להלן:" התגובה").

            הבקשה הוגשה ביחס לפסק דין אשר ניתן בבית דין זה ביום 27.11.11, במסגרתו חוייבה המבקשת 1 לשלם למשיב סך של 60,457 ש"ח בגין הפרש פיצויי פיטורים וסך של 17,664 ש"ח בגין פדיון חופשה, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בגובה 8,000 ש"ח .

2.         לאחר עיון בבקשה ובתגובה, ולאחר עיון בתיק העיקרי, הננו קובעים כי דין הבקשה להדחות, מן הנימוקים דלהלן.

טענות המבקשים

3.         לטענת המבקשים, יש לעכב ביצועו של פסק הדין נשוא הבקשה, וזאת על סמך סיכויי הערעור הטובים ובשל מצבו הכלכלי הרעוע של המשיב.

            עוד טענו המבקשים, כי לא היתה כל הרעה אובייקטיבית במצבו של המשיב, שכרו לא היה נפגע והיקף המשרה והוותק היו אמורים להשמר. בית הדין התעלם מכך שהמשיב עצמו היה הבעלים והמפעיל של מסעדה אסיאתית בעיר אשקלון במשך 5 שנים, וכיום הוא מתפקד כשף במסעדת שיקאגו באילת, שאינה מסעדה צרפתית כלל וכלל, ובדרך אף עבד כשף ברשת "קפה- קפה".

            בנוסף, טענו המבקשים כי בית הדין קמא טעה כאשר קבע כי המשיב לא היה בשום יום חופשה, וזאת בניגוד מוחלט לתלושי השכר שהוצגו כדין.

            על המבקשת 1 הוטלו הוצאות משפט גבוהות, על אף שדובר היה ברכיבי תביעה שנתבעו בהגזמה וביתר ולבסוף חלקם נדחו, ולטובת המבקש 2 לא נפסקו הוצאות משפט כלל על אף שהתביעה האישית כנגדו נדחתה.

            לסיכום, טענו המבקשים בדבר מצבו הכלכלי של המשיב, לפיו לא ניתן יהיה להפרע חזרה מהמשיב כלל וכלל. המשיב ביקש הלוואות לכיסוי תיקי הוצל"פ לאורך כל תקופת העסקתו. המשיב אף קיבל בין היתר הלוואה בסך 30,000 ש"ח לכיסוי חובותיו האישיים. בנוסף, ביום 27.2.11 התקבל אצל המשיבה 1 צו עיקול של מס הכנסה ע"ס 32,061 ש"ח.

טענות המשיב

4.         לטענת המשיב, יש לדחות את בקשת המבקשים, מאחר וסיכויי הערעור קלושים, וגם אם יזכו בערעור לא יהיה זה מן הנמנע להשיב את המצב לקדמותו.

            המדובר בפסק דין ארוך, מנומק ומבוסס, בו נתקבלה גירסת המשיב במלואה, וגירסת המבקש לא נתקבלה כלל. בית הדין מצא את עדות המשיב כמהימנה יותר מעדות המבקש 2 (להלן: "המבקש").

            באשר למצבו הכלכלי, טען המשיב כי כל תיקי ההוצאה לפועל כנגדו נסגרו זה מכבר. התיק היחיד שתלוי ועומד בלשכת ההוצאה לפועל הינו תיק מטעם עיריית תל - אביב, שכיום פועלים הצדדים לסגירתו בפשרה בסכום של 1,600 ש"ח,  לאחר שהגיעו להסכמות ולהבנות.

            לגבי החוב הנטען למס הכנסה, טען המשיב כי הוא אינו מכיר את החוב, וכי הוא מעולם לא קיבל דרישה בעניין, תוך שהוא מציין כי בכוונתו לבדוק את העניין ואף לשלם ככל שיצטרך.

            נסיונם של המבקשים לצייר את המשיב כאדם בעל חובות לא נועד אלא לזרות חול בעיני בית הדין הנכבד, ולדחות את הקץ באשר לתשלום פסק הדין. המשיב אינו אדם שמתעלם מחובותיו, ולא ניסה מעולם להתכחש לחובותיו ולהתחמק מתשלומם.

לא די לצורך עיכוב ביצוע פסק דין שהמבקשים יטענו כי למשיב חובות ותיקים פתוחים, אלא עליהם היה לטעון כי הוא מתחמק ומנסה שלא לשלמם. לסיכום טען המשיב, כי למבקשים לא יכול להגרם כל נזק בלתי הפיך.

הדין החל

5.         תקנה 467 ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984  מאפשרת לבית הדין לעכב את ביצוע פסק הדין אשר נתן, ונקודת המוצא היא כי הגשת הערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה נשוא הערעור, כפי שנקבע ב תקנה 466 לאותן תקנות.

            תקנות אלה הוחלו בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129(2) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991.